חשיבות ההכנות הרוחניות לחתונה היא לאין ערוך, על החתן והכלה להתייחס לתקופה זו ברצינות המרבית לביסוס היסודות הנכונים והראויים לביתם החדש.
עם סגירת השידוך, מתחילה תקופה מיוחדת ומשמעותית עבוד החתן והכלה. מרגע זה ועד החתונה עצמה מוטלות עליהם משימות רבות המשפיעות על כל המשך חייהם.
נישואין מוגדרים כשמחה הגדולה ביותר שיכולים לחוות בני הזוג בחייהם, היות שאז נשמתם שבה ומתאחדת וחוזרת להיות שלימה. וכן שע"י חתונתם הם מתחברים לכח האין סוף של הקב"ה, בכך שמקבלים רישיון ליצור המשכיות לעולם בהבאת צאצאים.
ידוע הפתגם החסידי שחתונה היא עניין נעלה ביותר וחבל על כך שנותנים את זה לילדים קטנים. כמובן שלא מדובר טכנית על הגיל עצמו של החתן והכלה, אלא על מידת הרצינות שלהם לחשיבות התקופה.
האדמו"ר הריי"צ כותב, שכשאדם ניגש לבצע מעשה מסוים בחייו, עליו להקפיד שההקדמה למעשה עצמו תעשה בשלימות. מכיוון, שכאשר ההקדמה נעשית כראוי, גם העצם נהיה שלם. ובנושא שלנו, כאשר עושים את כל ההכנות לחתונה בצורה הטובה ביותר, כך זה מוסיף ומעלה את החתונה עצמה לדרגה נעלית יותר.
מעבר לכך שהנישואין הם אירוע נעלה עבור בני הזוג, כך גם השפעתם היא על כללות עם ישראל. מוסבר, שכאשר זוג יהודי נישא, הדבר מזרז את הנישואין הכלליים של כנסת ישראל והקב"ה ומזרז את הגאולה!
מובא, שהחתונה משפיעה על בני הזוג לאורך כל חייהם ונוגעת לכל צאצאיהם לאורך כל הדורות הבאים אחריהם. יותר מכך, מוסבר שהיא משפיעה גם על ההורים והסבים והדורות שלפני הזוג. כ"ק אדמו"ר הריי"צ כותב, שלמעמד הנישואין מגיעים שלושה דורות של בני הזוג מהעולמות העליונים.
בקבלת הפנים, מנגנים את ניגוני האדמורי"ם וחוזרים על תורה שלהם. מוסבר, שעל ידי זה מזמינים את האדמורי"ם להיות נוכחים ולהשתתף בשמחת החתונה.
וכמו שכותב הצמח צדק, שע"י לימוד התורה של הרבי, הרבי מגיע וניצב אל מול הלומד, וע"י שמנגנים ניגון של הרבי מתחברים עם החי'ה יחידה שלו (הבחינה הנעלית שבנפש).
לכן, צריך לקחת ברצינות יתירה תקופה מיוחדת זו, ולהתכונן לחתונה בצורה הראויה והמתאימה לאירוע מכונן שכזה.
ככלל, כותה הרבי, שעל בני הזוג להיות פנויים מההכנות הגשמיות ולהתמסר להכנות הרוחניות שהן המשפיעות על בניין הבית הרוחני שלהם. ועוד יותר מכך ההכנה הרוחנית לחתונה משפיעה באופן ישיר על בניין הבית הגשמי שלהם!
הרבי כותב, שבתקופה זו החתן והכלה מניחים את היסודות להמשך חייהם וככל שישקיעו בהכנות הרוחניות כך היסוד יהיה חזק ויציב יותר מכל הבחינות. וזוהי לשונו הקדושה וביקש לפרסם: "חתונה חסידותית היינו הרחבה בכל העניינים הרוחניים". חתונה גדולה ברוחניות קשור בכך שהחתונה קטנה בגשמיות ובחומריות".
הרבי כותב במספר הזדמנויות שלא להוציא ממון רב על האולם, הקייטרינג, הקישוטים, הפרחים וכו'. את הכסף הזה ניתן לחסוך ולתת אותו לבני הזוג לצרכים חשובים יותר, ובכלל להשקיע בפרטי הפרטים הרוחניים.
חשוב מאוד לציין שעל כל חתן וכלה לעשות את ההכנות שלהם לפי מה שמתאים להם וכפי כוחם! וכמו שכותב הרבי: "הסדר לפני החתונה אינו שווה לכל אחד ואחד ועל כל אחד ואחד לברר את המתאים לו"..
לכן עליהם להתייעץ עם הרב או המשפיע שלהם שמכיר אותם והוא יכוון אותם בהכנות לחתונה. חשוב שהמשפיע יהיה אדם שמכיר את החתן היטב, והמשפיעה תהיה אישה המכירה את הכלה היטב, ובכך ירגישו בנח לדבר איתם בפתיחות ועל ידי זה יוכל המשפיע לתת את העצה הטובה והנכונה ביותר.
היוצא מכל האמור, החתן והכלה עומדים בפני תקופה עמוסה ביותר בחייהם, הן מהבחינה הפיזית והגשמית, הן מהבחינה הרוחנית והן מהבחינה הרגשית. העומס עלול לגרום לאדם להתמקד בדברים הלא הנכונים, לכן העצה היא לדבוק בהוראות הקדושות של הרבי ובכך לקבל הכוונה ברורה מהם הדברים הנכונים להתמקד בהם בתקופה מיוחדת זו.
קטע מתוך שיחת פרשת עקב תשי"ד, בה הרבי מדבר אודות חשיבות ההכנות לחתונה
על החתן להשקיע את הזמן היקר עד לחתונה בלימוד תורה בהוספה יותר מהרגיל.
הרבי כותב שכל המרבה הרי זה משובח והדבר דומה לגרעין שנוטעים באדמה, ככל שהגרעין יהיה משובח ויטפלו בו בצורה הנכונה כך העץ יגדל, יהיה חזק וייתן פירות משובחים.
הגרעין זוהי התקופה שעד החתונה וככל שמשקיעים יותר בלימוד התורה ובעבודת ה', כך יושפעו כל חייהם של החתן והכלה לטובה בעז"ה.
מתוך מענה באגרות קודש:
"במענה לשאלותיו:
א. סדר הלימוד עד החתונה – לכל הראש הלכות הצריכות ומתחדשות מעת הנישואין (לימוד דיני טהרת המשפחה). בחסידות – מאמרי עבודה (מאמרים בעבודת ה'). בשאר הזמן – התייעצות עם המשפיע שיחי'.
ב. כיוון ההסתדרות לאחרי החתונה באופן שיוכל לקבוע עיתים ללימוד התורה ככל הדרוש."
על החתן להשקיע את הזמן היקר עד לחתונה בלימוד תורה בהוספה יותר מהרגיל.
הרבי כותב שכל המרבה הרי זה משובח והדבר דומה לגרעין שנוטעים באדמה, ככל שהגרעין יהיה משובח ויטפלו בו בצורה הנכונה כך העץ יגדל, יהיה חזק וייתן פירות משובחים.
הגרעין זוהי התקופה שעד החתונה וככל שמשקיעים יותר בלימוד התורה ובעבודת ה', כך יושפעו כל חייהם של החתן והכלה לטובה בעז"ה.
מתוך מענה באגרות קודש:
"במענה לשאלותיו:
א. סדר הלימוד עד החתונה – לכל הראש הלכות הצריכות ומתחדשות מעת הנישואין (לימוד דיני טהרת המשפחה). בחסידות – מאמרי עבודה (מאמרים בעבודת ה'). בשאר הזמן – התייעצות עם המשפיע שיחי'.
ב. כיוון ההסתדרות לאחרי החתונה באופן שיוכל לקבוע עיתים ללימוד התורה ככל הדרוש."
מכיוון שאחת מעבודות המרכזיות של התקופה המקדימה לחתונה היא עבודת התשובה, אין ראוי מללמוד את פרקי איגרת התשובה מספר התניא הקדוש.
אחד ההסברים לשייכות לימוד אגרת התשובה לתקופה זו: כ"ק אדמו"ר הריי"צ השווה את ארבעת חלקי התניא לארבעת חלקי השו"ע. בהשוואה זו, אגרת התשובה היא כנגד אבן העזר שבין היתר עוסק בדיני קידושין ונישואין ומעבר לכך שמהותה היא תשובה, יש לה שייכות לחתונה.
הרבי כותב שעל החתן להיות בקי לפחות בפרק אחד בתניא עד החתונה.
וכך כותב באגרות קודש (חלק י"ד):
"מהנכון שילמד באופן לגמור קודם יום החופה הפרקים ט"ז – י"ז דשער הקדושה בספר ראשית חכמה ויהיה בקי בעל פה על כל פנים פרק אחד בתניא".
מנהגנו, שהחתן לומד את מאמר 'לכה דודי' תרפ"ט לרבי הריי"צ ואת מאמר לכה דודי תשי"ד אותו אמר הרבי.
הוראה זו יסודה בהוראה של הרבי באגרות קודש (חלק ח"י):
"במענה לשאלתו, ילמד מאמר "לכה דודי" בקונטרס דרושי חתונה לכ"ק מו"ח אדמו"ר."
(אגרות קודש חלק י"ח)
בפועל נוהגים ללמוד את המאמר בעיון וכן ללמוד אותו בע"פ ולחזור עליו ביום החופה בקבלת פנים.
מאמר לכה דודי תשי"ד
מאמר לכה דודי תרפ"ט
מנהגנו שהחתן לומד עד לחתונה מתוך ספר ראשית חכמה פרקים ט"ו, ט"ז וי"ז.
הוראה זו יסודה בהוראה של הרבי באגרות קודש:
"בטח ידוע לו ממנהג הטוב אשר במשך הימים לפני החופה וקודם לה, ללמוד ולסיים את הפרקים ט"ז י"ז משער הקדושה בספר ראשית חכמה".
(חלק ז')
"בימים הסמוכים לימי הנישואין, ללמוד בראשית חכמה פרקים ט"ו ט"ז י"ז, וה' יתברך ייתן שיעלה זיווגם ליפה בכל הפרטים".
( חלק ה')
פרק ט_ו להורדה
פרק ט_ז להורדה
פרק י_ז להורדה
ישנה הוראה של הרבי שעל החתן להגיע לחתונה לאחר שסיים את לימוד הסמיכה. אך וודאי שאין זו סיבה לעכב או לדחות את החתונה.
במקרה שלא סיים את לימודי הסמיכה לפני החתונה, יש לכל הפחות להתחיל את הלימוד לפני החתונה.
המטרה של לימוד זה היא שכל אדם יוכל להיות רב בביתו. אין הכוונה שהוא יוכל לפסוק בכל התחומים ההלכתיים בבית, אך ע"י הלימוד האדם יכיר את המושגים, יזכור אותם ובהגיע הרגע שיהיה לו ספק או שאלה בתחום מסוים, ידע (על בסיס לימודי הסמיכה), שבעניין זה עליו לשאול רב מורה הוראה.
הרבי אומר בהתוועדות שבתקופה זו על החתן והכלה להוסיף בעבודת התפילה:
"הן החתן והן הכלה יוסיפו בעבודת התפילה (השייכת אף היא לנשים, ואדרבה, מכיוון שתכונת הרגש מפותחת אצל נשים יותר מאשר אצל אנשים הרי אצלן, עבודת התפילה – עבודה שבלב, ביתר שאת וביתר עוז").
לכן, בתקופה זו ישתדלו החתן והכלה להשקיע יותר מהרגיל בזמן התפילה באיכות ובכמות.
על החתן והכלה להוסיף בנתינת צדקה החל מסגירת השידוך זו ועד החתונה.
בנוסף, עליהם לקחת החלטה טובה שביום החתונה יתנו צדקה בהרחבה מכספם האישי.
הרבי אומר במספר הזדמנויות כי נתינת צדקה בריבוי היא אחת ההכנות הרוחניות של החתן והכלה ויותר מכך הוא אחד הגורמים לכך ששאר ההכנות יהיו מוצלחות והדבר משפיע עד לסוף ימיהם.
הרבי מסביר בהתוועדות, שחתן וכלה בנישואיהם, בונים בית חדש. וכמו שבבניית בית ישנה מצווה להתקין מעקה על הגג שלא יפלו ממנו, כך יש לחתן והכלה להעמיד מעקה רוחני לבניין הבית החדש שלהם ופעולה זו צריכה להתחיל עוד בתקופה שלפני החתונה.
ומסביר, שעל המעקה להיות מורכב מהחלטות טובות שיקבלו על עצמם החתן והכלה, הן במחשבה, הן בדיבור והן במעשה. בפועל, בחיזוק דברים שנהגו עד כה ובהוספת מנהגים והחלטות חדשות מכאן ולהבא.
על ההחלטות להיות בכל תחום בתורה ומצוות. הרבי מתייחס בייחודיות להחלטה שעל החתן והכלה לקבל את עצמם, להקים את ביתם שיהיה בית חסידי, שיחנכו את ילדיהם ברוח ישראל סבא.
ובלשונו הקדושה: "בניין עדי עד על יסודי התורה ומצוותיה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות".
"בית שיהיה פתוח להכנסת אורחים".
"להקים בית תורה, עבודה וגמילות חסדים".
כמו"כ הרבי הורה, שעל החתן והכלה להיות עסוקים בהכנות הרוחניות ולתת להורים עד כמה שניתן לטפל בהכנות הגשמיות.
בנוסף, על החתן והכלה להיות בתנועה כללית של תשובה.
מנהגנו, לקנות ספרי קודש לבית החדש לפני החתונה על מנת שיהיה בית מלא בתורה.
וזוהי לשונו הקדושה של הרבי בעניין זה:
"בכל בית פרטי של כל אחד ואחד ומישראל צריכים להיות ספרי היסוד של היהדות (נוסף לחומש, סידור, תהילים ובבית חסידי גם ספר התניא. כולל ובמיוחד ספרי הלכה בעניינים הנוגעים לחיי היום יום שילמדו בהם לעיתים קרובות כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.
וכן בנוגע לחתן וכלה שמתוכננים לבנות בית חסידי שביחד עם ההשתדלות להכין את כלי הבית, מיטה וכיסא ושולחן ומנורה יש להשתדל (ואדרבה לכל הראש) שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם וכו', ועד שנעשה בית מלא ספרים כולל הפירוש שכל מציאות הבית וכלי תשמישו חדורים בתוכנם של הספרים. ובלשון חז"ל: בית ועד לחכמים".
(ספר השיחות תשמ"ח)
במידה והכלה היא בת של כהן, על החתן להיות בקי לכל הפחות במסכת אחת.
נוהגים ללמוד מסכת כלה.
מעבר להכנות הרוחניות שצריכים לעשות החתן והכלה, יש גם להוריהם לעשות השתדלות ולהשפיע על ילדיהם.
ולכן ישתדלו בדברים הבאים:
בנוסף, הרבי כותב: למרות שעל ההורים מוטלת המטלה הגדולה של ארגון החתונה, על כל פנים, עליהם להיות עסוקים בהכנות הרוחניות היות ועל ידי זה הם ממשיכים לידיהם המשכות לאורך כל המשך חייהם.
וזוהי לשונו הקדושה:
"כנראה מבין שורות מכתבו.. שטרוד ביותר בהכנות הגשמיות של החתונה, והגע עצמך אם טרוד כל כך בהוצאות החופה ואיביזרייהו שאין זה אלא עניין של יום אחד, ורוב ההוצאות הוא מפני הרצון לנשיאות חן בעיני אדם, הרי עד כמה צריך להיות טרוד בהכנות הרוחניות שזה נוגע להזוג הצעיר למשך כל חייהם והאריכות בזה אך למותר".
(אגרות קודש חל' ז' עמ' שטו)
