הדיוק בנוסח ההזמנה
על פי הוראת הרבי, מדייקים שנוסח ההזמנה יהיה כנוסח ההזמנה שנכתבה על ידי אדמו"ר הריי"צ לכבוד חתונת הרבי והרבנית.
וכך אמר הרבי בהתוועדות יובל ה-25 לנישואיו, י"ד כסלו תשי"ד:
הדיוק במנהגי החתונה הוא עד כדי כך שדייקו אפילו בנוסח ההזמנה. קודם חתונת גיסתי צוה כ"ק מו"ח אדמו"ר שיעתיקו את נוסח ההזמנה מההזמנה לחתונה שלנו. ובמענה לשאלתי, השיב כ"ק מו"ח אדמו"ר שנוסח זה הוא מההזמנה לחתונה שלו, וכנראה שכן הי' גם בחתונות שלפנ"ז.
בנוסח ההזמנה ישנם ארבע פיסקאות, וד' האותיות שבראשי הפיסקאות הם אותיות אהבה. – כ"ק מו"ח אדמו"ר לא רצה שישימו לב לכך, כדי שלא תהי' יניקה לחיצונים, אבל לפועל שמו לב, ולא היתה דעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נוחה מזה.
התאמות בנוסח ההזמנה
- בהזמנה שכתב אדמו"ר הריי"צ ההזמנה פותחת במילים "אודה לה'", אך היה זה מכיוון שהוא לבדו היה המזמין (שכן הורי החתן – הרבי, כלל לא השתתפו בחתונה).
וכאשר כותבים כיום בשם שני הצדדים, יש לשים לב שלא לכתוב "נודה לה'" אלא "אנו מודים לה'" – כך שהראשי תיבות [אהב"ה] ישמרו. - אין להבליט את הראשי תיבות אהב"ה.
- בהזמנה שכתב הרבי הריי"צ – שמות החתן, הכלה ומקום החתונה מודגשים (בכתב גדול יותר).
- באות ב' שבמילים "ביום" ו"ליובאוויטש" יש דגש.
- בהזמנה שנדפסה לחתונת הרבי – לאחר שם הכלה כתוב "תחי"" (עם שני גרשיים), אולם בחתונה של הרבנית שיינא הי"ד – יש רק גרש אחד. ומסתבר לומר שבחתונת הרבי הייתה זו טעות של הדפוס, ולכן לכאורה יש לכתוב רק עם גרש אחד.
- למרות שבהזמנה ששלח הרבי הריי"צ כתוב (בתחילת הקטע האחרון) "האל הטוב.." (ללא מקף), לכאורה כדאי להוסיפו ולכתוב "הא-ל הטוב", כך שההזמנה לא תהיה טעונה גניזה.
השעה החמישית
באותה התוועדות הזכיר הרבי:
בנוסח ההזמנה של החתונה – נוסח ההזמנה לחתונתו של הרבי, ובמילא כן הוא גם בנוסח ההזמנה ששלח הרבי לחתונת בנותיו – הי' כתוב זמן החופה בשעה החמישית בערב.
הן כשהיתה החתונה בחורף והן כשהיתה החתונה בקיץ – כתבו תמיד זמן החופה בשעה החמישית בערב. החופה עצמה נערכה אמנם בלילה, אבל ה"קבלת פנים" – דייקו שתתחיל בשעה החמישית.
לפי זה נוהגים לכתוב בנוסח ההזמנה שהחופה תתקיים 'בשעה החמישית', ובמקביל ניתן לכתוב בצד אחר של ההזמנה את השעה שבה החופה תתקיים בפועל.
אזכור מועדים סמוכים לחתונה
- כאשר החתונה מתקיימת בלילה, רצוי לכתוב 'אור ל…' ולא לכתוב 'ליל'..
- כאשר החתונה מתקיימת בחודשים אלול או תשרי, יש הנוהגים להוסיף "לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
- כאשר החתונה מתקיימת בחודש חשוון, יש לדייק בשם החודש, מר–חשוון.
- כאשר החתונה מתקיימת בחודש כסלו, יש הנוהגים להוסיף, "לשנה טובה בלימוד ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו!"
- כאשר החתונה מתקיימת לפני חג פורים, יש הנוהגים להוסיף "חג פורים שמח!"
- כאשר החתונה מתקיימת לפני חג פסח, יש הנוהגים להוסיף "חג פסח כשר ושמח!"
- כאשר החתונה מתקיימת לפני חג שבועות, יש הנוהגים להוסיף "בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!"
- כאשר החתונה מתקיימת בחודש אב, יש לדייק בשם החודש, מנחם–אב.
מנהגים נוספים
- מנהגנו שלא להשתמש בכתב אשורי ('כתב סת"ם') בכתיבת ההזמנה.
- בהזמנה של כ"ק אדמו"ר האותיות היו בגופן 'וילנא'.
- נוהגים לשלוח הזמנה לכ"ק אדמו"ר.
- חתן שלמד בישיבות תומכי תמימים – נוהגים לכתוב לפני שמו את התואר 'התמים'.
- באם קיבל החתן סמיכה לרבנות – נוהגים לכתוב 'הרב'.
- יש לשים לב שבהזמנה רושמים שמות מלאים – של החתן, הכלה, ההורים, הסבים והסבתות.
- אם כותבים בהזמנה את פרשת השבוע בה תתקיים העליה לתורה בחצר הרבי ('שבת אופרוף') – יש לשים לב שישנם חודשים (אייר, סיוון ותמוז) בהם פרשת השבוע תלויה בקביעות ועשויה להיות שונה בחו"ל מאשר בארץ ישראל.
נוסח ההזמנה המקורי
