המנהג

מצוה גדולה לשמח את החתן והכלה, בשמחת החתונה ובריקודים. נהוג לתת מתנות לחתן עבור הבית החדש שמקים, פעולתן היא סיוע גם בגשמיות וגם ברוחניות. אתה הוספת? סעודת החתונה היא סעודת מצוה שגם החתן והכלה צריכים להשתתף בה. בסופה מברכים 'שבע ברכות' רק אם השתתפו בה ואכלו לחם. פשוט הדבר שבזמן קדוש בו מקימים בית בישראל, אין לפרוץ את חומות הצניעות בישיבה או ריקודים מעורבים.

נוהגים לכבד את החתן והכלה ולהושיבם ב'שולחן הכבוד'. מניחים חלה גדולה על שולחנות אלו ועליהן בוצעים החתן והכלה ומברכים 'המוציא'.מכיוון שהמצוה היא לשמח את החתן והכלה, אם הם מרגישים בחולשה )לאחר הצום הממושך( עליהם לנוח ולשמור את כוחותיהם להמשך הערב.

בחתונת הרבי, כאשר הרבי הריי"צ עבר וחילק 'משקה' לאורחים, ביקש הרבי לסייע בידו, אך הרבי הריי"צ הורה לו לשבת, שכן צריכים לשמש את החתן ולא שהוא ישמש אחרים.

יש לשים לב שנשאר מלח ומעט לחם על השולחן עליו מברכים ברכת המזון.

בסיום הסעודה והשמחה מברכים

ברכת המזון במנין ואחריה שבע ברכות.

קודם שמברכים ברכת המזון, יש למלא שתי כוסות ביין – על הראשונה מזמנים ועל השנייה אומרים את הברכות. נוסח הזימון הוא: "נברך לאלקינו שהשמחה במעונו שאכלנו משלו".

בסיומה, לפני שמתחילים לכבד אנשים לומר את הברכות, יש להזמין את הכלה שתהיה נוכחת ותשמע את הברכות גם היא.

לאחר הברכות שותה המזמן מן הכוס שעליה בירך, ומערבים את תכולת שני הכוסות – זו שעליה זימנו וזו שעליה ברכו את שאר הברכות, ומגישים אחת לחתן ואחת לכלה שישתו מהן.