הוצאות החתונה
המנהג על פי דברי הרבי הוצאות החתונה צריכות להיות כפי ההנהגה הממוצעת והסבירה ולא יותר מכך. עיקר ההשקעה צריך להיות בעניינים הרוחניים, כתוצאה מכך יבוא גם שפע גדול בגשמיות. השתתפותם של ההורים בהוצאות הינה חשובה והיא בגדר מצוה. מצד אחד זו זכות מיוחדת עבור ההורים להשתתף בהוצאות חתונת צאצאיהם, ועליהם להשתתף במידה מסוימת גם אם […]
הליכה החופה
תחילה מובילים את החתן אל החופה תוך כדי נגינת ד' בבות ומעמידים אותו כשפניו לכיוון ירושלים, ומיד לאחר מכן מוליכים את הכלה לחופה. כאשר הכלה מגיעה לחופה מקיפים כל השושבינים יחד איתה שבע הקפות סביב לחתן מימין לשמאל (נגד כיוון השעון). בסיום ההקפות, מעמידים את הכלה בצד ימין של החתן. השושבינות מוליכות את הכלה אל […]
תהילים ביום החופה
המנהג נהוג שהחתן והכלה מרבים באמירת תהילים ביום החופה. הרבי סיפר שחותנו אדמו"ר הריי"ץ הורה לו ביום חתונתו לומר כמה שיותר פרקי תהילים ואף פירט: "אין הכוונה לגמור התהילים רק פעם אחת, אלא באם גומרים ונותר עוד זמן, להתחיל את הספר שוב". נוהגים שהכלה תסיים עד לחופה את ספר התהילים לפחות פעם אחת.וכך אמר על […]
מיקום החתונה
המנהג יש לערוך את החתונה במקום המוסכם על שני הצדדים.המנהג המקובל הוא שהחתונה נערכת במקום מגורי הכלה או במקום שצד הכלה בוחרים, בהסכמת צד החתן. הרבי עודד עריכת חתונות בריכוזי חב"ד, כגון קראון הייטס וכפר חב"ד, אשר "כאן ציווה ה' את הברכה". ומזה יש ללמוד להעדיף לקבוע מקום החתונה באופן שיחזק שכונה יהודית, תורנית וחסידית. […]
טיסה לחצרות קדשנו
המנהג מנהג ישראל לשהות בתקופת טרום החתונה במקום תורה – ישיבה וכיו"ב, מקום המנותק מכל התעסקות בענייני העולם הזה והמאפשר לשקוע בלימוד התורה ובעבודת השם – ההכנות האמיתיות לחתונה. חסידים נוהגים לבחור בשהייה בחצר הרבי – ב-770. תקופה מיוחדת זו מכונה בלשון הרבי: "יקר מכל יקר", שכן כל רגע בה – משפיע על כל החיים. […]
מקום המגורים
המנהג קביעת מקום המגורים תעשה בין הצדדים בשלום ובנחת. במרוצת השנים הורה הרבי באופנים שונים לגבי קביעת מקום המגורים, כאשר חלק מההוראות יש בהן ממד כללי וחלקן שייכות למצבים מסוימים, ומובן שההחלטה בפועל תלויה במשתנים רבים בין זוג למשנהו. ועל כן בכדי לנהוג כראוי ובהתאם לרצון הרבי, ראוי להיוועץ ב'עשה לך רב', בבני המשפחה ובידידים […]
מתוך שיחת פרשת עקב תשי"ד
ו. נתבאר לעיל1 בשייכות הענין ד"אוי לרשע אוי לשכנו" לחודש אלול, שהענין ד"אוי לרשע" (שבירת הרע ע"י עבודת התשובה) שבחודש אלול פועל גם על "שכינו" – חודש מנחם-אב שלפניו. והנה, כשם שבהעבודה ד"סור מרע" ישנו הענין ד"אוי לרשע אוי לשכנו", דהיינו שהעבודה ד"סור מרע" מתחילה עוד קודם הזמן המיוחד לה (בחודש מנחם-אב, שלפני חודש אלול) – כן הוא גם בהעבודה ד"ועשה טוב", […]
מאמר לכה דודי תשי"ד
א) לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו לכה דודי (מדרושי החתונה) (מפדר"א) שחתן דומה למלך והכלה למלכה. חתן זה הקב"ה וכלה היא כנס"י, ובספירות הו"ע ז"א ומלכות, דחתן הוא בחי' ז"א וכלה היא בחי' מלכות. וזהו לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה, שהו"ע המשכת ז"א למלכות, וסדר ההמשכה […]
מאמר לכה דודי תרפ"ט
א) לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה, והנה השבת נק' כלה ונק' מלכה וכמא' שבת מלכתא, דהנה חתן וכלה הרי החתן נקרא מלך כדאי' בפדר"א פט"ז חתן דומה למלך והכלה נק' מלכה, דהנה כתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו דהאדם שלמטה הוא בצלם ודמות אדה"ע שהם הספירות העליונות, דז"א דאצי' נק' מלכא וכמבואר בענין דכל נשמתא […]