הדיוק בנוסח ההזמנה

מנהגנו, לדייק בנוסח ההזמנה ולכתוב אותה לפי הנוסח שהיה בחתונתם של הרבי והרבנית.

לשונו הקדושה של הרבי בנוגע לעניין זה:

"הדיוק במנהגי החתונה הוא עד כדי כך שדייקו אפילו בנוסח ההזמנה. קודם חתונת גיסתי (הרבנית שיינא שנישאה עם הרה"ח ר' מנחם מענדל הורנשטיין הי"ד) ציוה כ"ק מו"ח אדמו"ר שיעתיקו את נוסח ההזמנה מההזמנה לחתונה שלנו (של החתונה של הרבי והרבנית) ובמענה לשאלתי, השיב כ"ק מו"ח אדמו"ר שנוסח זה הוא מההזמנה לחתונה שלו, וכנראה שכן היה גם בחתונות שלפני זה.

בנוסח ההזמנה ישנם ארבע פסקאות, וד' האותיות שבראשי הפסקאות הם אותיות אהבה. כ"ק מו"ח אדמו"ר לא רצה שישימו לב לכך, כדי שלא תהיה יניקה לחיצונים, אבל לפועל שמו לב ולא הייתה דעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נוחה מזה". (תורת מנחם, חלק י' עמ' 198)

התאמות בנוסח ההזמנה

• יש לשים לב שבהזמנה המקורית הנוסח הוא בלשון יחיד מכיוון שהמזמין היה כ"ק אדמו"ר הריי"צ. אך בהזמנות של החתן והכלה כיום, המזמינים הם הורי החתן והכלה ולכן יש לכתוב אותה בלשון רבים.
  תחילת נוסח ההזמנה המקורית הוא "אודה לה'…" לכן יש לכתוב "אנו מודים" וכד', על מנת שראשי התיבות א.ה.ב.ה. יישמר. (הכנות לחתונה עמ' 22)
• בהזמנה המקורית, אין הבלטה של אותיות המילה א.ה.ב.ה, שמות החתן והכלה ומקום החתונה כתובים באותיות גדולות יותר, ובמילים 'ביום' ו 'ליובאוויטש' יש דגש באות' ב'.

• בהזמנה המקורית מופיעות המילים הכלה תחי" עם גרשיים, אך בהזמנה של הרבנית שיינא הי"ד (שזה היה אותו נוסח) היה רשום הכלה תחי' עם גרש אחד. וייתכן שזו טעות של הדפוס ולכן נראה שיש לכתוב עם גרש אחד. (הכנות לחתונה עמ' 23)
• בהזמנה המקורית אין מקף במילה א-ל. אך רצוי להוסיף מקף על מנת שההזמנה לא תהיה טעונה גניזה (הכנות לחתונה עמ' 23)

השעה החמישית

נוהגים תמיד לכתוב בהזמנה לחתונה שהחופה תהיה בשעה החמישית גם אם בפועל החופה תתקיים בשעה אחרת. אך משתדלים שקבלת הפנים תהיה בשעה החמישית. (שיחת פר' וישלח, י"ד כסלו, תשי"ד)

ניתן לכתוב בצד אחר בהזמנה את השעה שבה תתקיים בפועל החופה.

מועדים סמוכים לחתונה

כאשר החתונה מתקיימת בלילה, רצוי לכתוב 'אור ל…' ולא לכתוב 'ליל'..

כאשר החתונה מתקיימת בחודשים אלול או תשרי, יש הנוהגים להוסיף "לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

כאשר החתונה מתקיימת בחודש חשוון, יש לדייק בשם החודש, מר – חשוון.

כאשר החתונה מתקיימת בחודש כסלו, יש הנוהגים להוסיף, "לשנה טובה בלימוד ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו!"

כאשר החתונה מתקיימת לפני חג פורים, יש הנוהגים להוסיף "חג פורים שמח!"

כאשר החתונה מתקיימת לפני חג פסח, יש הנוהגים להוסיף "חג פסח כשר ושמח!"

כאשר החתונה מתקיימת לפני חג שבועות, יש הנוהגים להוסיף "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!"

כאשר החתונה מתקיימת בחודש אב, יש לדייק בשם החודש, מנחם – אב (אגרות קודש חל' ב' עמ' ריג)

מנהגים נוספים

מנהגנו שלא להשתמש בכתב אשורי בכתיבת ההזמנה. (אגרות קודש, חלק ט עמ' רעט).
בהזמנה של כ"ק אדמו"ר האותיות היו בכתב 'וילנא' (הכנות לחתונה עמ' 22).

נוהגים לשלוח הזמנה לכ"ק אדמו"ר.

חתן שלמד בישיבות תומכי תמימים וכד' נוהגים לכתוב לפני שמו את התואר 'התמים'. במידה ולמד סמיכה, נוהגים לכתוב 'הרב התמים'.

יש לשים לב לרשום בהזמנה את השמות המלאים של החתן והכלה, ההורים, הסבים והסבתות.

במידה וכותבים את פרשת השבוע שבא החתן עולה לתורה, יש לשים לב שאם עולה לתורה בשבת ב770, ישנם חודשים (אייר, סיוון ותמוז) שבהם הפרשה שקוראים בארץ לא תהיה הפרשה שקוראים ב770.

נוסח ההזמנה המקורי

בעזהי"ת
אודה לה' על כל הטוב אשר גמלני ובחסדו הגדול זיכני בנשואי בתי הכלה המהוללה מ' ח ' מושקא תחי' עם ב"ג החתן ש"ב הרב מ' מנחם מענדל בן הרה"ח הרה"ג המפורסם מוהר"ר לוי יצחק שליט"א שניאורסאהן.
החופה תהי' בעזה"י למז"ט ביום השלישי ארבעה עשר ימים לחדש כסלו, הבא עלינו ועל כל ישראל יחיו, לטובה ולברכה, בהחצר של הישיבה "תומכי תמימים" דליובאוויטש יצ"ו , אשר בעי"ת ווארשא יע"א, בשעה החמישית, בשעה טובה ומוצלחת.
בשמחה וטוב לבב אקרא לידידי ומכירי אשר גם מרחוק יואילו נא לשמוח אתנו יחדיו, ביום שמחת לבבנו, ולברך את הזוג יחיו, ואותנו כולנו, בברכת מז"ט , וחיים מאושרים בגשמיות ורוחניות.
האל הטוב, הוא יתברך, יברך את כבודו ואנשי ביתו יחיו, בתוך כלל אחב"י יחיו, בברכות מאליפות מנפש ועד בשר.
מוקירם ומכבדם
יוסף יצחק שניאורסאהן