זהות הרב

הגמרא קובעת כי "מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין – לא יהא לו עסק עמהם". ולכן יש להקפיד שהרב המסדר את הכתובה והקידושין יהיה כזה שאכן בקי ומומחה בהלכות אלו, ואין זה כיבוד שניתן להעניק לכל תלמיד חכם ואדם חשוב.

[בלינק זה ניתן למצוא את רשימת הרבנים בעלי ההסמכה לביצוע חופה מטעם הרבנות הראשית: כאן].

בחירת הרב

בחירתו של הרב המסדר קידושין שייכת לצד הכלה, אך מקובל כי נעשית בהסכמת שני הצדדים. הדבר נובע גם מכך שלכל אחד מהצדדים יש שייכות לדבר:

מצד אחד, התקנה להעמיד רב שיסדר את הקידושין, כלומר, יברך את הברכה ("מקדש עמו ישראל.."), נוצרה עקב כך שהיו חתנים שלא ידעו את נוסח הברכה, ובכדי שלא לביישם תיקנו שיהיה מישהו אחר שיברך אצל כולם, ומובן שהרב הוא למעשה שליחו של החתן.

אך מצד שני, רב המקום בו עורכים את החתונה הוא המופקד על עריכת הקידושין שבעירו. ומכיוון שקביעת מקום החתונה נעשית על ידי צד הכלה – מובן שזהות הרב תלויה בצד הכלה.

מנהגים נוספים

איפה הרבי הורה ככה. לדעתי עדיף לכתוב:

מקובל שסידור הקידושין צריך להיות על ידי מרא דאתרא – רב המקום, או ברשותו (ובמקום שיש בו קהילת חב"ד, הדבר שייך ל"רבני אנ"ש, שהם נקראים מרא דאתרא על פי החסידות").

יש להקפיד שהרב יהיה ירא שמים וחסידי, היות שהחתונה משפיעה על כל החיים.

במידה והרב המקדש הוא אחד ההורים של החתן או הכלה, רצוי שמישהו אחר יקרא את הכתובה.