המנהג וטעמו

הזהר (הקדמה י, ב ואילך) אומר: שבכל סעודת שמחה שאדם עורך מגיע מקטרג ובודק האם הוא נתן גם לעניים לסעוד, ולכן יש צורך להזמין גם עניים לסעודתו.
הרמב"ם מוסיף ואומר (הלכות יום טוב ו, יח): שכאשר אדם עושה סעודה ואינו משמח את האומללים יחד עמו, זוהי שמחת כרסו וכו'.

לכתחילה יש לתת לעניים לאכול בסעודה עצמה, ובאם לא מתאפשר – במקום אחר, וכן ניתן לעורכה בימים הקודמים.

הרבי (י"ג אלול תנש"א) עורר לקיים מנהג זה.

מכיוון שכך, נהוג לתרום בימים הסמוכים לחתונה למוסדות צדקה וחסד כבית התבשיל וכדו' המגיש מזון וארוחות לזקוקים לכך.

רצוי לתרום לעניים בעיר המגורים של החתן והכלה, מכיוון ש"עניי עירך קודמים".